בלוג הוצאת הלכות

רשימת המטלות החוזרת לשינוי חוקי הבחירות

זו לא רשימה על ימין ועל שמאל, לא על דתיים וחילוניים, לא על מזרחיים ואשכנזים, לא על יהודים, מוסלמים, נוצרים או דרוזים. זו לא רשימה על ה"מה", אלא על ה"איך".

כמו הראיונות הקבועים בשבוע שלפני הפסח עם מנהל המטבח בקיבוץ כלשהו שמכין סדר לאלף איש, כמו הראיונות הקבועים באחד בספטמבר עם ילד וילדה שעולים לכיתה א', כך הראיונות הקבועים ערב בחירות: שוב אומרים כולם שתשדירי התעמולה ברדיו ובטלוויזיה מגוחכים, שוב שומעים על המאבטחים בשגרירויות ישראל בחו"ל או שליחים רשמיים אחרים מטעם המדינה שאינם יכולים להצביע כמו שמצביעים הדיפלומטים בגלל הגדרה בירוקרטית כלשהי, שוב מזכירים שכבר אמרו את זה לפני הבחירות הקודמות, וגם לפני אלה שלפניהן, וגם אלה שלפניהן – וכמו השמש ששוקעת בכל ערב וזורחת בכל בוקר מחדש, כך גם העיוותים שמלווים את הבחירות נשכחים מיד בתום יום הבחירות, ועולים מחדש לקראת הבחירות הבאות. אז כמובן יסביר הגורם התורן מוועדת הבחירות שהדבר מצריך שינוי חקיקה, והיערכות, ותקציב, ואי אפשר לעשות את זה "לקראת הבחירות הקרובות, אבל אולי לקראת אלה שיבואו אחריהן כבר נצליח…"
חשוב להדגיש: רוב הנושאים האלה אינם נושאים שאפשר לייחס אותם כמוטים לטובת סקטור זה או אחר. חלקם נושאים טכניים ובירוקרטיים, וחלקם נושאים מהותיים שיש לקיים דיון רציני לפני שמקבלים בהם החלטה לכאן או לכאן, אבל החלטה – נדרשת.

אז הנה לכם רשימה (חלקית ומסודרת לאו דווקא לפי סדר החשיבות) של נושאים לטיפולם של חברי הכנסת שייבחרו ב-17 במרס 2015:

א. שידורי התעמולה ברדיו ובטלוויזיה. על העיוות ההיסטורי הזה כבר נאמרו כל כך הרבה מילים, שאין צורך להכביר עליהן עוד. אין ספק שנדרשת בדחיפות התאמה של הנושא הזה למציאות התקשורתית של 2015.
ב. כמעט באותו נושא – האיסור לשדר תעמולה ברדיו ובטלוויזיה מחוץ לשידורי התעמולה הנ"ל, מגחיך כל ראיון עם כל פוליטיקאי, וגורם לכמעט כל מראיין לעבור על חוק הבחירות. גם כאן נדרשת התאמה של החוק למציאות של היום.
ג. חוץ מהנציגים הדיפלומטיים הרשמיים בנציגויות ישראל בחו"ל, יש לא מעט נציגים רשמיים ורשמיים למחצה של המדינה המשרתים את המדינה בחו"ל, אבל המדינה לא מאפשרת להם להצביע. למה? אין באמת סיבה, או במילים אחרות: אם רוצים לפתור את זה, צריך רק רצון טוב ותיאום בין רשויות שונות של המדינה.
ד. נושא הצבעת ישראלים המתגוררים בחו"ל (לא בתור שליחי המדינה) הוא נושא טעון ויש לו פנים לכאן ולכאן. כל צד יכול להביא לא מעט טיעונים הגיוניים לתמיכה בעמדתו, אבל חיוני שיהיה דיון, ותהייה החלטה. המצב הנוכחי, בו מבין הישראלים המתגוררים בחו"ל מקבלים בפועל זכות הצבעה רק אלה שיש להם מספיק כסף כדי לטוס לישראל ביום הבחירות – אינו מצב סביר.
ה. יום הבחירות הוא יום שבתון ועבור רוב העובדים במשק זהו יום חופשה בתשלום. ההיגיון מחייב לקשור בין הדברים. כלומר: על מנת "לזכות" בתשלום עבור יום החופשה הזה – המינימום הנדרש מהעובד הוא ללכת ולהצביע. הגיוני, פשוט, אבל לא מבוצע.
ו. סטודנטים רבים, אך לא רק הם, מתגוררים בפועל רחוק מהכתובת הרשומה בתעודת הזהות שלהם. התוצאה היא שביום הבחירות הם נזקקים לנסיעות ארוכות רק לצורך ההצבעה, וזה מביא רבים מהם לוותר על ה"תענוג". אין לי ספק שבאמצעים הטכנולוגיים של 2015 ניתן לאפשר לאזרח להצביע לא רק בקלפי שבמקום מגוריו הרשום בתעודת הזהות שלו.
ז. פתרונות מיוחדים להצבעה שלא בקלפי שבמקום המגורים הרשום בתעודת הזהות – קיימים לגבי חיילים, אסירים וחולים המאושפזים בבתי חולים. אבל ישנם גם חולים שאינם מאושפזים בבתי חולים אך מרותקים למיטתם ומחוברים למכשירים באופן שאין באפשרותם לצאת מהבית ולהגיע לקלפי. האם חיוני להוסיף לרשימת הדברים שהם אינם יכולים לעשות בשל מחלתם, גם את ההצבעה בבחירות? האם באמת לא ניתן למצוא פתרון כלשהו (קלפי ניידת?) לחולים אלה?

כאמור – זו רשימה חלקית ואין לי ספק שניתן להוסיף לה עוד. החשוב הוא שהנושאים האלה לא ייעלמו מסדר היום ב-17 במרץ בשעה 22:00. חשוב לקיים בהם דיון, חשוב לקבל בהם הכרעה, ועוד יותר חשוב – ליישם אותה, כדי שבבחירות הבאות לא נחזור לאותם ראיונות, אותם העיוותים ואותם האבסורדים. יהיו לנו בטח אחרים…